יום ראשון הוקדש להפלגה צפונה באוקיאנוס הפאסיפי.
קמנו בעצלתיים ואכלנו ארוחת בוקר בחדר האוכל הרישמי, שם הסכמנו להצטרף לשולחן עם אורחים נוספים (מנהג מקובל בספינה). חברנו לזוג מבוגר ונחמד מפיניקס אריזונה ושתי אחיות תמהוניות מסיאטל, שלא ידעו איך "לאכול" אותנו - הזוג האקזוטי מישראל. כל הארוחה נשאלנו שאלות אינספור על החיים בארץ. בתום משימת השגרירות, המשכנו להרצאה הראשונה (מבין 4 במהלך הקרוז) של מייקל, חוקר טבע (Naturalist) ידוע שם, שחי שנים רבות באלסקה וחקר את חיי הבר במקום. הוא סיפר על התנסותו והתובנות שלו מהחיים באלסקה בליווי שקפים מרהיבים שצילם במהלך שנותיו שם. הוא נתן טיפים מתי יהיו הזמנים והמקומות המומלצים לראות ליווייתנים ושאר בעלי חיים במהלך הקרוז. מעניין מאד.
את שאר הבוקר בילינו בשיטוט נינוח על הסיפונים הרבים בספינה והשתתפות בחלק מהפעילויות המוצעות לנוסעים. מזג האוויר קריר (16 מעלות) וגשום לפרקים. יש מעטים ששוחים בארבע הבריכות שעל הסיפון (רק אחת מחוממת).הרוב מוצאים לעצמם עיסוקים אחרים: מתכרבלים בשמיכות על הסיפון ונהנים מהסרטים שמוקרנים במסך ענק, משתתפים בפעילויות ספורט, מתפנקים בספא, מקשיבים לסמינרים בנושאים שונים, נרשמים לתחרויות ושעשועונים בהנחיית צוות הבידור (נכחנו באחד כזה, לא התלהבנו יותר מדי, בניגוד לאמריקאים שפשוט "מתים" על זה) ובעיקר קונים ואוכלים.
אפרופו אוכל, ההיצע כאן מגוון ושוטף. משמע - אפשר לאכול בכל שעה ביממה. לדוגמא, הלכנו לאכול צהריים בבופה "הורייזון", העמסנו מכל טוב ואחרי שטעמנו, הרוב לא ערב לחיכנו (הנושא של הארוחה היה Alaskan food, ניסינו ומסתבר שאנחנו לא אוהבים את סוג האוכל הזה). פשוט המשכנו באותו סיפון אל הלאונג' שמסביב לבריכה והתכבדנו בהמבורגרים, נקניקיות, פיצה וצ'יפס. אין הגבלה, אפשר לאכול מסביב לשעון כמה שרוצים.
בשעה ארבע אחה"צ, פרשנו למנוחה בחדרנו, על מנת להתכונן לערב.
הערב הוא אחד משני ערבים המוגדרים "פורמליים". הקפטן מארח וכולם לובשים מחלצות. הגברים לבושים בחליפות וטוקסידו (ראינו אפילו אחד עם כובע צילינדר) והנשים בשמלות נשף (כאילו זה טקס האוסקר לפחות). אנחנו כמובן לקחנו את הפרשנות הישראלית ל - Formal night ... והתלבשנו קצת יותר חגיגי מבדרך כלל, אבל ללא שמלה וחליפה. הכלל הוא שלא מופיעים בג'ינס וכפכפים וכל השאר נחשב "בסדר".
הערב החל בקוקטייל שמפניה חגיגי בפיאצה המרכזית והמשיך בארוחת ערב פורמלית בחדר האוכל:
בעשר בלילה, המשכנו למופע סטנד-אפ של קומיקאי שלא מוכר לנו (Al Katz), אך מסתבר שמושך כאן קהל רב. מועדון הלילה היה מפוצץ מקהל אוהד ביותר. משם, המשכנו למופע מוזיקלי בסגנון ברודוויי (Stardust). היה נחמד ונוצץ מאד, אבל לא יצאנו מגדרנו. חשבנו לסגור את הלילה במועדון הלילה בסיפון העליון (מועדון ריקודים שמתנשא מעל המים בקומה ה 15), אבל כל הארוחות והקוקטיילים הפילו עלינו עייפות פתאומית והחלטנו לפרוש סביב חצות.
הלילה מזיזים את השעון עוד שעה אחורה ועוברים לשעון אלסקה (אנחנו בהפרש של 11 שעות מישראל).
לילה טוב!
קמנו בעצלתיים ואכלנו ארוחת בוקר בחדר האוכל הרישמי, שם הסכמנו להצטרף לשולחן עם אורחים נוספים (מנהג מקובל בספינה). חברנו לזוג מבוגר ונחמד מפיניקס אריזונה ושתי אחיות תמהוניות מסיאטל, שלא ידעו איך "לאכול" אותנו - הזוג האקזוטי מישראל. כל הארוחה נשאלנו שאלות אינספור על החיים בארץ. בתום משימת השגרירות, המשכנו להרצאה הראשונה (מבין 4 במהלך הקרוז) של מייקל, חוקר טבע (Naturalist) ידוע שם, שחי שנים רבות באלסקה וחקר את חיי הבר במקום. הוא סיפר על התנסותו והתובנות שלו מהחיים באלסקה בליווי שקפים מרהיבים שצילם במהלך שנותיו שם. הוא נתן טיפים מתי יהיו הזמנים והמקומות המומלצים לראות ליווייתנים ושאר בעלי חיים במהלך הקרוז. מעניין מאד.
את שאר הבוקר בילינו בשיטוט נינוח על הסיפונים הרבים בספינה והשתתפות בחלק מהפעילויות המוצעות לנוסעים. מזג האוויר קריר (16 מעלות) וגשום לפרקים. יש מעטים ששוחים בארבע הבריכות שעל הסיפון (רק אחת מחוממת).הרוב מוצאים לעצמם עיסוקים אחרים: מתכרבלים בשמיכות על הסיפון ונהנים מהסרטים שמוקרנים במסך ענק, משתתפים בפעילויות ספורט, מתפנקים בספא, מקשיבים לסמינרים בנושאים שונים, נרשמים לתחרויות ושעשועונים בהנחיית צוות הבידור (נכחנו באחד כזה, לא התלהבנו יותר מדי, בניגוד לאמריקאים שפשוט "מתים" על זה) ובעיקר קונים ואוכלים.
אפרופו אוכל, ההיצע כאן מגוון ושוטף. משמע - אפשר לאכול בכל שעה ביממה. לדוגמא, הלכנו לאכול צהריים בבופה "הורייזון", העמסנו מכל טוב ואחרי שטעמנו, הרוב לא ערב לחיכנו (הנושא של הארוחה היה Alaskan food, ניסינו ומסתבר שאנחנו לא אוהבים את סוג האוכל הזה). פשוט המשכנו באותו סיפון אל הלאונג' שמסביב לבריכה והתכבדנו בהמבורגרים, נקניקיות, פיצה וצ'יפס. אין הגבלה, אפשר לאכול מסביב לשעון כמה שרוצים.
בשעה ארבע אחה"צ, פרשנו למנוחה בחדרנו, על מנת להתכונן לערב.
הערב הוא אחד משני ערבים המוגדרים "פורמליים". הקפטן מארח וכולם לובשים מחלצות. הגברים לבושים בחליפות וטוקסידו (ראינו אפילו אחד עם כובע צילינדר) והנשים בשמלות נשף (כאילו זה טקס האוסקר לפחות). אנחנו כמובן לקחנו את הפרשנות הישראלית ל - Formal night ... והתלבשנו קצת יותר חגיגי מבדרך כלל, אבל ללא שמלה וחליפה. הכלל הוא שלא מופיעים בג'ינס וכפכפים וכל השאר נחשב "בסדר".


בעשר בלילה, המשכנו למופע סטנד-אפ של קומיקאי שלא מוכר לנו (Al Katz), אך מסתבר שמושך כאן קהל רב. מועדון הלילה היה מפוצץ מקהל אוהד ביותר. משם, המשכנו למופע מוזיקלי בסגנון ברודוויי (Stardust). היה נחמד ונוצץ מאד, אבל לא יצאנו מגדרנו. חשבנו לסגור את הלילה במועדון הלילה בסיפון העליון (מועדון ריקודים שמתנשא מעל המים בקומה ה 15), אבל כל הארוחות והקוקטיילים הפילו עלינו עייפות פתאומית והחלטנו לפרוש סביב חצות.
הלילה מזיזים את השעון עוד שעה אחורה ועוברים לשעון אלסקה (אנחנו בהפרש של 11 שעות מישראל).
לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה