השכמנו קום לטובת טיפוס להר אדית קאוול (Mount Edith Cavell), היות והמקום פופולארי ויש בו מגרש חניה קטן שמתמלא במהירות וקשה למצוא בו מקום בשעה מאוחרת יותר ביום. ההר קרוי על שם גיבורת מלחמה ממלחמת העולם הראשונה ונחשב לאחד משיאי הטיול ברוקי'ס.
נוסעים בכביש המפותל במעלה ההר, בעמק יפהפה בינות להרים מושלגים.
אנו מתפעלים מהנוף ולפתע רואים מרחוק בעל חיים צועד על הכביש ממש מולנו. כל הרכבים מאיטים מייד ואנו נכנסים למצב צפיה ושליפת מצלמה (כל כך מוקדם בבוקר שעוד לא נכנסנו לכוננות...). מהר מאד אנחנו מבינים שזה דוב! הוא צועד לאיטו כמו דוגמן על המסלול ומתקדם היישר לעברנו. לפני שהחלטנו מה צריך לעשות במקרה כזה, הוא מתחכך בצד הרכב שלנו וממשיך הלאה לדרכו במלכותיות. אנחנו לא יודעים את נפשינו מרוב התרגשות. איזו התחלה לעוד יום נפלא!
ד"א, למרות צבעו הבהיר מדובר בדוב מסוג דוב שחור (השם מטעה כי הוא יכול להופיע במגוון צבעים), בניגוד לדובי גריזלי שגם הם תושבי האיזור וצבעם היחיד הוא חום. דובי הגריזלי הם נדירים יותר ומסוכנים הרבה יותר. אלו היו 60 שניות על סוגי דובים ברוקי'ס...
מגיעים למחוז חפצנו על פסגת ההר. מזג האוויר כאן קריר (10 מעלות). פוצחים בהליכה במסלול שמוביל לקרחון המלאך - Angel Glacier. השביל מכוסה בשלג מרבית השנה ופתוח רק בחודשים יולי-אוגוסט. הוא מצוי בגובה רב וכולו בעליה תלולה. ההליכה בו קשה, אך אנו צועדים לאט ולא מתייאשים, מגיעים עד לנקודת התצפית האחרונה, שצופה היישר אל הקרחון, שצורתו כשל כנפי מלאך.
ממש מתחת לקרחון, אגם שבו שטים גושי הקרח שנופלים מן הקרחון. מדי פעם נשמע קול חזק כשל רעם מתגלגל וחתיכה קטנה מהקרחון ניתקת ומתגלגלת מטה. השלטים סביב מזהירים מפני קירבה יתרה לאגם שכן כאשר גושי הקרח נופלים לאגם, המפלס בו עולה ועלול להציף את האיזור סביבו.
המראה מדהים ושווה את המאמץ של הטיפוס. אנחנו נשארים למעלה דקות ארוכות על מנת לספוג את כל היופי הזה ואז יורדים בחזרה (הירידה מאומצת גם היא, אם כי פחות מהעליה).
ממשיכים לנסוע אל כביש הכניסה לג'ספר ובעמק הסמוך - עדר איילים רועה בנהר, כאשר אייל אמיץ אחד מדגמן שחיית עומק:
אנו מגיעים למסעדה שהומלצה בכל מקום אפשרי - Fiddle River -ומגלים שהתפריט מאד יצירתי ומעורר תיאבון. אני מזמינה פיש & צ'יפס ולפי הטריות של המנה, הדג הזה שחה עוד היום במימי הנהר... משום מה, לדניאל מתחשק דווקא Elk strogonof ואנו תוהים האם אחד האיילים שצילמנו ממש לא מזמן מצא את דרכו לצלחת שלו... :-(
בכל אופן, כל המנות טעימות מאד והמסעדה מומלצת גם על ידינו.
נוסעים בכביש המפותל במעלה ההר, בעמק יפהפה בינות להרים מושלגים.
אנו מתפעלים מהנוף ולפתע רואים מרחוק בעל חיים צועד על הכביש ממש מולנו. כל הרכבים מאיטים מייד ואנו נכנסים למצב צפיה ושליפת מצלמה (כל כך מוקדם בבוקר שעוד לא נכנסנו לכוננות...). מהר מאד אנחנו מבינים שזה דוב! הוא צועד לאיטו כמו דוגמן על המסלול ומתקדם היישר לעברנו. לפני שהחלטנו מה צריך לעשות במקרה כזה, הוא מתחכך בצד הרכב שלנו וממשיך הלאה לדרכו במלכותיות. אנחנו לא יודעים את נפשינו מרוב התרגשות. איזו התחלה לעוד יום נפלא!
מגיעים למחוז חפצנו על פסגת ההר. מזג האוויר כאן קריר (10 מעלות). פוצחים בהליכה במסלול שמוביל לקרחון המלאך - Angel Glacier. השביל מכוסה בשלג מרבית השנה ופתוח רק בחודשים יולי-אוגוסט. הוא מצוי בגובה רב וכולו בעליה תלולה. ההליכה בו קשה, אך אנו צועדים לאט ולא מתייאשים, מגיעים עד לנקודת התצפית האחרונה, שצופה היישר אל הקרחון, שצורתו כשל כנפי מלאך.
ממש מתחת לקרחון, אגם שבו שטים גושי הקרח שנופלים מן הקרחון. מדי פעם נשמע קול חזק כשל רעם מתגלגל וחתיכה קטנה מהקרחון ניתקת ומתגלגלת מטה. השלטים סביב מזהירים מפני קירבה יתרה לאגם שכן כאשר גושי הקרח נופלים לאגם, המפלס בו עולה ועלול להציף את האיזור סביבו.
המראה מדהים ושווה את המאמץ של הטיפוס. אנחנו נשארים למעלה דקות ארוכות על מנת לספוג את כל היופי הזה ואז יורדים בחזרה (הירידה מאומצת גם היא, אם כי פחות מהעליה).
לאחר פיקניק מאולתר של חטיפי צ'יפס וקבנוס (שהתגלה כ Hot Pepperoni.. חריףףף), אנו נוסעים לבקר במפלי אתבסקה - Athabasca Falls. נהר האתבסקה הרחב נשפך לתוך נקיק צר וזרימת המים בנקודה זו היא אדירה. המפלים מרשימים מאד. השביל עובר דרך גשרים שמאפשרים תצפית על המפלים מכיוונים שונים. מקסים.
נוסעים עוד 25 ק"מ דרומה ומגיעים למפלי סנוופטה - Sunwapta Falls. כאן השביל פחות נגיש, בחלקו צועדים על שורשי העצים שמרשתים את פני הקרקע. המפלים יפים, אך ההשוואה למפלי האתבסקה, שבהם ביקרנו חצי שעה קודם, לא עושה עימם חסד...
יום שישי היום ואנחנו מחליטים על הפסקת צהריים לקראת שבת. חוזרים לכפר הנופש הרגוע שלנו על גדות נהר האתבסקה, נמים שנ"צ ואוגרים כוחות להמשך היום.
אחר הצהריים, אנו נוסעים לבקר באגם אנט Annette Lake, עוד אחד מהאגמים היפים שמקיפים את העיירה ג'ספר. בתום הביקור בו, אנו פונים לכיוון העיירה עצמה כדי להספיק לשעת ארוחת הערב שהוזמנה במסעדה ו... אני מבחינה בצד הדרך באייל קנדי (Elk) - אחד, ועוד אחד ולידם עוד אחד (לפי גודלם מדובר בשלישיית זכרים). כמובן שנרשמת התרגשות ואנחנו מצלמים אותם מכל הכיוונים:
ממשיכים לנסוע אל כביש הכניסה לג'ספר ובעמק הסמוך - עדר איילים רועה בנהר, כאשר אייל אמיץ אחד מדגמן שחיית עומק:
אנו מגיעים למסעדה שהומלצה בכל מקום אפשרי - Fiddle River -ומגלים שהתפריט מאד יצירתי ומעורר תיאבון. אני מזמינה פיש & צ'יפס ולפי הטריות של המנה, הדג הזה שחה עוד היום במימי הנהר... משום מה, לדניאל מתחשק דווקא Elk strogonof ואנו תוהים האם אחד האיילים שצילמנו ממש לא מזמן מצא את דרכו לצלחת שלו... :-(
בכל אופן, כל המנות טעימות מאד והמסעדה מומלצת גם על ידינו.
שבת שלום ומבורכת לכולכם,
מג'ספר, קנדה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה