פתחנו את היום במרכז המבקרים בבאנף (Banff) על מנת להצטייד במפות והמלצות.
הריינג'רית הנחמדה סימנה על המפה את כל באנף וסביבותיה וציינה כי באיזור המסומן יש "אזהרת דובים" - זו העונה שבה הדובות האמהות משלחות לעצמאות את הגורים שבגרו (בני 3-4 שנים) והם מתנהגים כמו "בני נוער"... מחפשיים הרפתקאות :-). לפיכך, ההנחייה היא שיש לנוע בקבוצות של מינימום ארבעה מטיילים (על מנת להטעות את הדובים ולגרום להם לחוש שמולם סכנה גדולה ובאמצעות כך, לגרום להם לסגת במקום לתקוף), להצטייד בפעמון דובים או בתרסיס נגד דובים (למקרה שכלו כל הקיצין והדוב תוקף אותך). גיחכנו לעצמנו ויצאנו לכיוון אגם מינוונאקה, שנמצא ממש מחוץ לעיירה.
אנו נוסעים ברחוב הראשי של העיירה באנף ופתאום מגיע דוב גדול למדי ומתחיל לאכול מהצמחיה שבצד הכביש. אנו עוצרים לצלם אותו (הוא במרחק של 4 מטרים מהרכב שלנו) ומקווים שימשיך להיות ידידותי.
הוא נראה חמוד מאד, אבל האזהרות של הריינג'רית מלפני שתי דקות עדיין מהדהדות...פתאום הרעיון של תרסיס ופעמון לא נראה כל כך תלוש מהמציאות...
ממשיכים ליעדינו. הכביש הסובב את האגם נקרא Minnewanka loop והוא כולל גם תצפיות על Two Jack Lake ו - Johnson Lake. דרך של 13 ק"מ שגורמת לנו להרגיש כמו בתוך גלויה של נוף יפהפה.
עוצרים לתצפית על אגם מינוואנקה - השלט מספר את גלגוליו הקודמים של המקום - מעניין מאד
מגיעים לאגם ג'ונסון - מוקף ביער ירוק מכל עבריו, פשוט מקסים. אנו מתלבטים האם לצאת למסלול הליכה שסובב אותו (3 ק"מ). השביל עובר רובו ככולו בתוך היער שעל גדות האגם. מעט מאד מטיילים ורובם נשארים על חוף הרחצה הקטנטן ולא נכנסים ליער...אנחנו שניים ואין לנו פעמון או תרסיס נגד דובים. הסכנה מוחשית - בכך כבר השתכנענו.
עודנו מתלבטים ומגיעה חבורה של ארבעה זקנים דוברי גרמנית, לבושים ל Hiking, מצויידים בפעמון דובים ומתחילים לצעוד בשביל שנכנס אל תוך היער... אנחנו מייד נצמדים אליהם ומתחילים לצעוד בעקבותיהם. בכל פעם שהם עוצרים לצלם, גם אנחנו מצלמים. הם נחים, אנחנו נחים... מתפתחת אחוות מטיילים שמלווה בחיוכים, ללא מילים, כולם מבינים שעדיף לנוע בחבורה גדולה ככל שאפשר ואנחנו שומרים על מרחק קבוע מהם במשך כל הצעידה. המסלול פסטורלי להפליא ובמהלכו, אנו פוגשים את הטבע במיטבו:
אווזים קנדיים (Canadian Geese)
פרחי בר בשלל צבעים
פרפרים מסוגים שונים
ולמרות האזהרות...
זה הדוב היחיד שנצפה ליד האגם...
סיימנו את המסלול בתחושת הישג הישרדותי ונסענו במעלה הר נורקוואי (Mount Norquay) לתצפית על האיזור.
הכביש מתפתל עד נקודה מסויימת שאחריה אפשר להמשיך רק בחורף עם מעליות סקי. הסתפקנו בגירסא הקיצית.
במגרש החניה בראש ההר פגשנו כמה עיזי הרים שהתפלאו שפלשנו לטריטוריה שלהם...
היעד הבא - אגמי ורמיליון (Vermilion Lakes). מסלול רכוב שעובר בין שלושה אגמים (וורמיליון 1, 2 ו - 3. אין מספיק שמות לכל האגמים, אז חלקם פשוט ממוספרים...). אפשר לעשות את המסלול גם בהליכה או ברכיבה על אופניים. לא התלהבנו במיוחד, אז נסענו עד סוף המסלול ועצרנו רק בתצפית אחת...
סעדנו ארוחת צהריים מאוחרת בסניף המקומי של The Old Spaghetti Factory. הציעו (ולקחנו) את הסעודה שכללה את כל המנות הבאות ב 40 דולר:
משם נסענו להר סולפור (Sulfur Mountain) במטרה להעפיל אליו ברכבל (Banff Gondola) לתצפית נוספת על האיזור. התורים העצומים ומגרש החניה הפקוק שכנעו אותנו לוותר על הרעיון.
קינחנו בביקור קצר במפלי באו הסמוכים - Bow Falls :
חזרנו למנוחה של כמה שעות בסוויטה המפנקת שלנו... ה Hot tub קרא לנו...
התכנית להמשך הערב - ארוחת טאפאסים במסעדה הסמוכה למלון.
ד"ש חם ותשמרו על עצמכם !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה