הפארק הלאומי ג'ספר - הרים, אגמים ובעלי חיים

היום התחיל ביקיצה נינוחה ... הי, אנחנו בחופש :-)

הלינה בכפר הנופש שבו אנו שוהים אינה כוללת ארוחות, אבל הבקתה מצויידת במטבחון שבו כל הציוד הנדרש לצורך בישול. התפנקנו בארוחת בוקר מאוחרת מתוצרת עצמית, לפני שיצאנו לחקור את הפארק הלאומי ג'ספר ונפלאותיו.

ג'ספר הוא אחד מארבעת הפארקים הלאומיים שמרכיבים את הפארקים של הרי הרוקי הקנדיים. שלושת האחרים הם - באנף, יוהו וקוטנאי (רובם ככולם יזכו בנוכחותינו בטיול זה). ג'ספר ידוע בפסגות ההרים המרשימות והאגמים היפים שבשטחו וכן, כמקום שבו אפשר לצפות בבעלי חיים אופיינים לאיזור בסביבתם הטבעית (Wildlife). 

ראשית, נסענו לקניון מלין -Maligne Canyon - שנמצא ממש מחוץ לעיירה ג'ספר. כאן רואים כיצד המים העמוקים של נהר מלין חצבו קניון צר, עמוק ומפותל. ממגרש החניה יוצאים אל מסלול הליכה לאורך הנהר, אשר עליו נבנו 6 גשרים המאפשרים למטיילים לעבור מעליו ולהביט בו מכל הכיוונים. אנחנו בוחרים להתחיל את המסלול מלמעלה, שם הנופים דרמטיים יותר (גובה הקניון בשיאו 51 מ' ואני מסוחררת רק מלהסתכל למטה). הדרך היא בירידה וכך, אפשר להעריך כמה נצטרך לטפס בחזור. אני מסתפקת בשני הגשרים הראשונים ודניאל ממשיך גם לגשר השלישי. משם עושים "אחורה פנה" וחוזרים מעלה.

מקניון מלין ממשיכים הלאה ומגיעים לאגם מדיסין (Medicine Lake). זהו אגם בצבע טורקיז, אשר נהר מלין נשפך אליו בשפך מאד מעניין בצורתו (דלתא רחבה מאד עם פיתולים ופיצולים רבים של הנהר), אבל לא רואים את הנהר יוצא ממנו, כיוון שהנהר זורם מתחת לפני הקרקע ויוצא רק לאחר מספר קילומטרים. האגם צר וארוך והכביש ממש צמוד לשפתו. אנו עוצרים בנקודות התצפית להתפעלות.

ממשיכים בנסיעה ומגיעים לאגם מלין (Maligne Lake). זהו האגם הגדול ביותר בפארק הלאומי ג'ספר ואורכו מגיע ל 22 ק"מ. אנו מתקרבים אליו בכוונה לצאת לאחד ממסלולי ההליכה שמקיפים אותו, כאשר אני מזהה במרחק של כשני מטרים ממני נקבת מוס (Moose) יוצאת מתוך הסבך. היא לא מתרגשת ממני כמו שאני מתרגשת ממנה. אני פוצחת בסדרת צילומים אינטנסיבית ומייד מצטרפים גם המטיילים האחרים סביב. היא מלחכת עשב בנחת ונעלמת אל תוך הצמחיה הסבוכה.

אנחנו נרגשים מאד - אתמול דוב והיום מוס(ית)! 

על אדי האדרנלין אנו יוצאים למסלול הליכה נחמד על שפת האגם, שאורכו כשני קילומטרים. ברקע ההרים מושלגים והנוף מדהים, אבל הטמפרטורות שמטפסות מאלצות אותנו לעשות הפסקה למנוחה...
(המקומיים מספרים על הימים האחרונים כגל חום שלא זכור כמותו באיזור. הם רגילים לטמפרטורת קיץ של כ 20 מעלות ...  ) 

על הכביש בדרך חזרה, פתאום רואים שיירת רכבים מאיטה בצד הדרך. כמובן שאנו גם מאיטים ומייד מבחינים בנקבת קאריבו (אייל הצפון) שסועדת את ליבה בעמק. היא מאד מרשימה אותנו ואנחנו לא מפסיקים להתלהב ממזלנו הטוב...


מתקדמים עוד קצת בנסיעה ודניאל מתצפת על עדר שלם של עיזי הרים שרועה בשפך של אגם מדיסין... עוצרים לעוד סדרה של צילומים ובטוחים שזהו ! היה לנו שיא של צפייה בבעלי חיים ביום אחד!

ואז... מגיע השיא האמיתי של היום....
שוב שיירת מכוניות לפנינו מאיטה ואנחנו יוצאים מן הרכב כדי לראות
אמא דובה עם שני גוריה !!!! במרחק של לא יותר מ 10 מ' מאיתנו... בניגוד לכל כללי הזהירות, אנחנו פשוט מרותקים ולא יכולים להסיר את עיננו מהם - הם כל כך מתוקים, שקל לשכוח שמדובר בבעל חיים מסוכן שאם יחליט לתקוף אותנו, אין לנו סיכוי...

נוסעים להירגע בארוחת ערב מוקדמת בעיירה ג'ספר - שום דבר מיוחד לכתוב עליו... מקנחים בעוגות ממאפיית "כף הדוב" (כמה סימלי) - כבר אכלנו טובות מהן...

לקראת סוף היום, עולים להר ויסטלרס (2285מ' גובה) - 8 דקות ארוכות של נסיעה ברכבל והגעה לפיסגה, שיש עליה עדיין שרידי שלג, לתצפית על כל רכסי ההרים והאגמים שבאיזור. המראות יפהפיים והטמפרטורה קרירה למדי... איזה כייף :-)

מהר ויסטלרס חוזרים לכפר הנופש שבו אנו מתגוררים (Becker's chalets) למנוחה וצבירת כוחות לקראת מחר...
לילה טוב,
ג'ספר, קנדה