יום רביעי, 9 ביולי 2014

הפארק הלאומי יוהו - כמה יופי!

יוצאים לדרך מוקדם, אחרי לילה נטול שינה כמעט (בעיקר בשל הדאגה למתרחש בארץ וגם, כי יש בחדר חלון עילי שדרכו חודר אור טבעי והחושך כאן מגיע רק אחרי חצות ובארבע בבוקר כבר יש שוב אור...).

תחילה, השלמות הכרחיות בפארק הלאומי באנף:
נוסעים כ 70 ק"מ עד אגם מוריין (Moraine Lake) בדרך יפהפיה. החניה קטנה וכמעט מלאה כבר בשעת בוקר יחסית מוקדמת זו. האגם חמוד מאד, מלא במטיילים. אנו פוסעים בשביל הנמשך לאורכו ומנסים 
להתרחק מעט מההמולה. 

ממשיכים לביקור באגם לואיז (Lake Louise) - כאן כבר ממש מאתגר למצוא חניה. על הטיילת לצד האגם המוני מטיילים. בכנות, לא הבנו מה גורם לפופולאריות הרבה של המקום. האגם פסטורלי ומוקף בפסגות מושלגות, אך אינו יוצא דופן מאגמים רבים אחרים ברוקיס, למעט העובדה שעל גדתו ניצב מלון מפואר (שאטו לייק לואיז) שספק מכער אותו, ספק מוסיף לו נופך ייחודי. לא יצאנו מגדרנו והסתפקנו בתצפית קצרה. 
 

נפרדים מהפארק הלאומי באנף ועוברים מאלברטה לבריטיש קולומביה אל הפארק הלאומי יוהו (Yoho National Park).

עוצרים לתצפית ייחודית - Spiral Tunnel viewpoint.
מדובר על מנהרה ספירלית דמויית הספרה 8 שנחצבה בהר על מנת לאפשר לרכבות להתגבר על הפרשי גובה של כ 16 מ' בין נקודת הכניסה לנקודת היציאה. הרכבת עושה סיבוב בתוך ההר ובכך קטן השיפוע. הגענו בדיוק כאשר עברה רכבת ארוכה וכך, ראינו את הקטר יוצא מהמנהרה התחתונה בעוד הזנב של הרכבת עוד לא נכנס למנהרה העליונה. נראה כמו אחיזת עיניים, אבל לגמרי אמיתי...

ואז פונים אל הדרך שעולה בהר אל מפלי טקאקאו (Takakkaw Falls). הדרך מדהימה ביופיה, אך הפיתולים בה מחייבים זהירות רבה והתחשבות בנהגים המגיעים מהצד השני (אין מקום לשני רכבים יחד לעבור בסיבובים..).




מפלי טקאקאו הם הגבוהים ביותר ברוקי'ס (254 מ') - מרשימים ביותר!
המים מגיעים משני קרחונים שנמצאים על פסגות ההרים מסביב. הם שוצפים בעוז בקיץ וקופאים לחלוטין בחורף. המראה מרהיב.

בשביל המוליך אל המפלים אנו פוגשים מקרוב סנאי חמוד (בעל החיים היחיד שפגשנו היום...), האוויר קריר בגובה זה (סביב 2000 מ' מעל פני הים) ורסס המים מהמפלים מוסיף על כך. פשוט מקום נפלא!!!



 ממשיכים בדרכנו ומגיעים אל הגשר הטבעי על נהר ה"סוס הבועט".
נהר ה Kicking Horse קיבל את שמו מעוצמת זרם המים העוברים בו. בשל העוצמה הבלתי פוסקת של זרימת המים, הסלע נשחק ונפרץ בו גשר טבעי בנקודה זו, שנקראת Natural Bridge... אלמנטרי, ווטסון. 


עוד קצת מערבה, עדיין בתוך הפארק הלאומי יוהו, אל אגם קסום בשם Emerald Lake. מעמק הסוס הבועט, פונים אל דרך של 13 ק"מ שמתפתלת במעלה ההר ומגיעים אחד האגמים היפים ביותר ברוקי'ס - אגם אמלרד. אגם בצבע טורקיז - ירוק זוהר, שקשה לתארו. אפשר לשכור סירה או לשבת לקפה במרפסת הלודג' הבנוי על צלע ההר שלצידו. בחרנו באפשרות השניה. ישבנו במרפסת על גדות המים ושתינו לימונדה צוננת. שלווה מוחלטת. כמה יופי במקום אחד!


נוסעים עוד שעה מערבה ומגיעים לגולדן, בה נלון הלילה.
בכניסה לעיירה מבחינים בשוק איכרים קטן וחמוד, עם להקה מקומית שמנגנת מוזיקה חיה. עושים סיבוב קצר ולא קונים כלום...



מאתרים את הבית בו ממוקם ה B&B שהזמנו ומופתעים לגלות שעל הדלת תלוי שלט שמזמין אותנו להיכנס ולהרגיש עצמנו בבית... בעלת הבית יצאה לסידורים והשאירה את ביתה פתוח כדי שנוכל להיכנס ולהתמקם. אמון זה חשוב...

לאחר מנוחה והתרעננות (= שינה ומקלחת), אנו יוצאים לארוחת ערב מעולה במרפסת הגג של הביסטרו Whitetooth. לאחר הארוחה, הולכים לטייל על שפת הנהר (נהר הסוס הבועט...),להקה מנגנת בפסטיבל "רוק על המים" מקומי (אנחנו חושדים שזו אותה הלהקה שניגנה בשוק האיכרים מוקדם יותר היום), השעה תשע וחצי בערב והשמש מתחילה לשקוע מעבר להרים (הימים כאן ארוכים מאד).


עוד יום עמוס חוויות הגיע לקיצו.

לילה טוב ושקט,
מגולדן, קנדה 











אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה