סיאטל - עיר על המים

ע"פ התחזית, היום לא צפוי גשם, אבל כשאנחנו יוצאים מהדירה פוגש אותנו טפטוף קל. דניאל מאשר שזה לא גשם, אלא "טל כבד"...
אנחנו צועדים לדאונטאון (Pier 56), משם יוצאת הסעה שלוקחת אותנו אל אגם יוניון (Lake Union). אנו יוצאים להפלגה בת שעתיים וחצי, שעוברת דרך כמה משכיות החמדה של העיר שעדיף לחוות אותם מצד המים. 

השיט מתחיל באגם יוניון, שממוקם בחלק הצפוני של העיר. זהו אגם של מים מתוקים, עתיר פעילות של יאכטות, מטוסים צפים, לימודי שיט וחתירה ועוד. האגם התפרסם בסרט "נדודי שינה מסיאטל" בזכות הבתים הצפים (Floating homes) - קהילת מגורים ייחודית שעברה תהפוכות רבות ברבות השנים. התחילה כפתרון דיור זול למהגרים וכיום, כל בית שווה כמיליון דולר...  

  

הבית שצולם בסרט זכה בתהילת עולם ומרכז כמובן את תשומת הלב הרבה ביותר (הבית עם הדלת הצהובה):

המדריכה מספרת אנקדוטות מתקופת הצילומים ובכלל, מעשירה את ידיעותינו בפרטים רבים הנוגעים לנתיב השיט.

אנו יוצאים מאגם יוניון אל תעלה מלאכותית שנחפרה במאה ה 19 על מנת לקשר בין האגם למפרץ פיוג'ט וממנו אל האוקייאנוס הפאסיפי.

כדי שספינות וכלי שיט יוכלו לעבור בתעלה ולהתגבר על הפרשי הגובה בין האגם לים הפתוח, נבנתה מערכת של סגרים וסכרים (Hirram Locks), שמשווה בין הגבהים. מבקרים רבים מגיעים על מנת לחזות בספינות שעולות ויורדות בעזרת מערכת הסגרים. 

 מבט מתוך הספינה על הסכר שנסגר, לפני שהמים בסכר מתרוקנים 

 וככה זה נראה לאחר שהמים התרוקנו והגיעו לגובה פני הים:

 והנה הסכר נפתח מצד שני והספינה מפליגה אל הים הפתוח:

ניתן לראות שם גם את הפתרון שיישמו בוני הסכר על מנת לאפשר לדגי הסלמון הצעירים להתחיל את נדידתם מהאגם אל הים ובחזרה, לאחר כחמש שנים, מהים אל האגם על מנת להשריץ ולמות. 
ממשיכים בהפלגה במפרץ פיוג'ט, עם הסברים מעניינים של אליס המדריכה וברקע, תצפית יפהפיה על קו הרקיע של דאונטאון סיאטל:

  

  

השעה כבר אחת וחצי בצהריים. אנו בוחרים לאכול צהריים במסעדה שממוקמת ממש על המים של אגם יוניון, עם השם הבלתי אפשרי McCormicks and Schmicks. אבל הנוף מדהים והאוכל גם.

 
  לאחר הארוחה, מטיילים בפארק שמקיף את הגדה הדרומית של האגם 

ומגיעים למוזיאון ההיסטוריה והתעשייה (Museum of history and industry) שידוע בכינוי MOHAI

למרות שמו המשמים, המוזיאון חביב ומעניין. הוא מכיל תצוגות שונות שמספרות על התפתחותה של סיאטל לאורך השנים, בדגש על רוח החדשנות והיזמות שמאפיינת את תושבי האיזור. הטענה הכללית היא שהמקום צמח, למרות החסרונות הגאוגרפיים והאקלימיים, בזכות הרוח המיוחדת והנחישות של מתיישביו. רוח זו איפשרה והיוותה זרז להתפתחותן של חברות עיסקיות גלובליות שמוצאן מסיאטל: בואינג, מייקרוסופט, סטארבקס, אמזון ועוד. המוזיאון מזמין לחשיבה ופעילות יצירתית ומגרה את ההסתכלות קדימה על כיווני התפתחות עתידיים. כמו כן, המוזיאון מציג בהרחבה המצאות מדעיות (כגון האולטראסאונד) ותופעות חברתיות ואמנותיות (כמו מוזיקת הגראנג') שמקורן בסיאטל והיו בעלות השפעה עולמית בתחומם. לוקל פטריוטיזם, כבר אמרנו? 

חזרנו באוטובוס (!) לדירה שלנו והקדשנו את הערב למנוחה.

אנחו מטיילים כבר חודש ימים ויש עייפות מצטברת. מחכים לפינוק וההתרגעות בקרוז, שאליו נצא מחרתיים. מחר היום האחרון בסיאטל...

לילה שקט ורגוע לכולם,
סיאטל, וושינגטון