עוד לילה של שינה טרופה. המצב בישראל רק מסלים והריחוק מתסכל.
בארוחת הבוקר אצל מארי-פרנס (בעלת חדר האירוח שבו התאכסנו) נפגשים עם זוג אוסטרלי מבוגר וזוג צעיר משיקגו, שגם הן מתארחים במקום. השיחה קולחת. הארוחה - ככה ככה... בעלת המקום היא פריקית של בריאות והתקרובת משקפת זאת.
יוצאים לדרך, הכיוון מערבה.
אחרי שעת נסיעה מגיעים לפארק הלאומי גליישר (Glacier National Park). ראשית, עוצרים במרכז המבקרים רוג'רס פס. מעיינים בתצוגות מעניינות וצופים בסרט שמספר על ההיסטוריה של גילוי המעבר בין רכסי ההרים והקשיים בדרך לכיבושו.
ממשיכים למסלול הליכה נוסף - Hemlock Grove Trail. טיילת עץ שעוברת בתוך יער סבוך של עצי ארז אדום ענקיים וביניהם שרכים וצמחיית מטפסים שונים. חלק מן העצים העתיקים, כבני 700 שנים, מתו ונפלו על פני הקרקע והם משמשים מצע גידול לצמחיית השרכים והמטפסים. הרושם שמתקבל הוא של מעין יער גשם סבוך ואפלולי.
ממשיכים בנסיעה, חוצים עוד רכס הרים ונהר ומגיעים לפארק הלאומי הר רבלסטוק (Mount Revelstoke National Park). סימנו שני מסלולים להליכה בפארק זה, אך לנוכח מזג האוויר החם מאד (מעל 30 מעלות), אנחנו מחליטים לוותר עליהם. האמת היא שכבר הגענו אל הראשון מבינהם והתחלנו לצעוד בו והוא נראה לנו מאד דומה לקודם. בהינתן עם נתוני הטמפרטורות, אנחנו מחפשים מקומות קרירים יותר ועל כן, פונים מייד אל הדרך שעולה לפסגת הר רלבסטוק - Meadows in the sky parkway. הדרך נמשכת 25 ק"מ לכל כיוון, היא מפותלת מאד ועוברת בין יער צפוף משני צידיה. מגובה מסויים, נראים עקבות השלג בין העצים ובצד הדרך. למעשה, בכניסה עידכנו שרק אתמול נפתחה כל הדרך עד לפסגה (עד אז, שלג כיסה את הקילומטר האחרון ועל כן לא ניתן היה לעבור בו).
בפיסגה, קריר ונעים. השלג עדיין נערם מסביב בכמות מרשימה. אמור להיות שאטל שלוקח את המטיילים לראות את מרבדי הפריחה של חבצלות ההר, אך בשל השלגים עדיין לא מתבצע. סיירנו רגלית וחזרנו את הדרך המפותלת בכיוון מטה.
לילה שקט ונטול הפרעות לכל היושבים בציון,
קלוונה, קנדה.
בארוחת הבוקר אצל מארי-פרנס (בעלת חדר האירוח שבו התאכסנו) נפגשים עם זוג אוסטרלי מבוגר וזוג צעיר משיקגו, שגם הן מתארחים במקום. השיחה קולחת. הארוחה - ככה ככה... בעלת המקום היא פריקית של בריאות והתקרובת משקפת זאת.
יוצאים לדרך, הכיוון מערבה.
אחרי שעת נסיעה מגיעים לפארק הלאומי גליישר (Glacier National Park). ראשית, עוצרים במרכז המבקרים רוג'רס פס. מעיינים בתצוגות מעניינות וצופים בסרט שמספר על ההיסטוריה של גילוי המעבר בין רכסי ההרים והקשיים בדרך לכיבושו.
ממשיכים בנסיעה עד ל Rock Garden Trail - מסלול הליכה, די קצר אך מאתגר, בין מקבץ סלעים ענקיים, תצורת נוף אופיינית לאיזור. השביל עובר בתחילה בינות לסלעים ובהמשך, גם מטפסים עליהם עד לגובה של כ 10 מטרים מעל הדרך. כמובן, את מה שטיפסנו צריך גם לרדת... היה מצחיק.
בהמשך היום, גמענו את יתרת המרחק עד קלוונה (Kelowna) שבעמק אוקאנגן (Okanagan Valley). אחרי רבלסטוק, יורדים מרכסי ההרים ונכנסים לעמק שהוא ברובו איזור חקלאי. הנוך הופך להיות שטוח והטמפרטורות עולות (35 מעלות). אנחנו מחפשים את דוכני הפירות שמוכרים את התוצרת המקומית ולבסוף גם מוצאים, רוכשים פירות וממהרים לזלול אותם מלוא החופן (החלטה שאצטער עליה בהמשך היום...)
מגיעים לקלונה, עיר יחסית גדולה שבה נעצור ליום של מנוחה והתרגעות, לאחר ההתרגשויות וההרפתקאות ברוקי'ס ולצורך אגירת כוחות לקראת המשך הטיול.
אנחנו מתארחים אצל אנדי ולואיז, ב Lakeshore B&B. קיבלנו חדר מדהים, מרוהט בקפידה, שצופה אל האגם. לידו, חדר אמבטיה ענק ומפנק ולצידו חדר ארונות לאחסון חפצינו. מה עוד אפשר לבקש?
בבואנו, קיבלו את פנינו בשתיה צוננת (מיץ תפוחים סחוט וסמיך) ושיחה נלהבת בחצר ביתם הפונה אל החוף הפרטי אל האגם.
אנדי ולואיז ציידו אותנו בהמלצות לגבי ארוחת הערב.
אימצנו את המלצתם וסעדנו במסעדת Minstrel, בפאטיו תחת עץ אנגלי עתיק, כשברקע זמר פולק מקומי מנגן את שיריו המקוריים.
האוכל היה משובח ו...לא יקר. מומלץ בחום.
האוכל היה משובח ו...לא יקר. מומלץ בחום.
לילה שקט ונטול הפרעות לכל היושבים בציון,
קלוונה, קנדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה