בשעת בוקר מאוחרת, הגענו לעמק חמשת האגמים "Valley of five lakes". בחרנו במסלול הליכה שאורכו כ 5 ק"מ (מעגלי) ותואר כ"בעל קושי בינוני, מתאים למשפחות". משום מה, הבנו שלמרות שהמסלול כולל עליות וירידות, הוא אינו מאתגר במיוחד ועל כן יתאים ליכולותינו המשותפות המוגבלות (חלקנו בכושר טוב יותר, אך "השרשרת נמדדת ע"פ חולייתה החלשה"...).
מזג האוויר מצויין (17 מעלות), אנחנו מתחילים ללכת בשביל מישורי בתוך אחו מוריק, שמחים וטובי לב. לאחר כ 700 מ' יש ירידה אל נחל מפכה, חוצים את הגשר שעליו ומצידו השני ומגלים עלייה תלולה. משנסים מתניים ובמאמץ לא מבוטל, עולים את כל העלייה, כדי לגלות שלמעלה השביל מתפצל. אנו בוחרים בכיוון שנמשך אל תוך היער.
לאחר עוד כמה עשרות מטרים - שוב עלייה, ואחריה עוד עלייה וכך הלאה...
הולכים שעה(!) שלמה, עליה אחרי עליה ועוד לא ראינו אפילו אגם אחד (אמורים להיות חמישה, אם סופרים בעברית ובקנדית באותה שיטה - עמק חמשת האגמים).
אנחנו כמעט לבד על השביל ומתגנבת המחשבה שאם נפגוש עכשיו דוב זה יהיה פחות משמח מהמפגשים הקודמים ותוך כדי צעידה מאומצת, שלי בעיקר, אנחנו מתכננים אסטרטגיות התחמקות מהדוב שלא פגשנו...
אחרי כשעה ורבע הליכה ביער, סוף סוף הגענו אל האגם הראשון והמראה מרהיב. אגם ירוק וצלול, נחבא בין ההרים, שקט מוחלט מסביב והרגשה בראשיתית.
שוטפים פנים במי האגם וממשיכים במסלול, שהופך יותר מישורי, אך הוא כעת צר מאד, עם הפרש גובה של כ 10 מ' מעל האגם. פתאום יש הרבה צועדים שמגיעים מהכיוון הפוך ובכל פעם שפוגשים חבורה כזו, מצטופפים על השביל הצר ומקווים שאף אחד מאיתנו לא ימעד לתוך האגם...
בין האגם השלישי והרביעי, השביל מטפס למעין עמדת תצפית, בה הניח מישהו עלום שני כסאות אדומים. אנחנו מאיישים את העמדה במשך דקות ארוכות, שלווה מוחלטת ונוף נהדר. פתאום המאמץ שבהליכה והטיפוס לכאן נראה בעל ערך. איזה יופי!
לאחר שאזרנו כוחות, ממשיכים במסלול ומגלים שהסוף הוא בעלייה קצרה (יחסית) אך הכי תלולה!
בסה"כ, כל המסלול ארך 3 שעות מאומצות מאד, בסופן היינו מותשים
ולכן החלטנו לנסוע למרחצאות החמים ב Miette (מרחק נסיעה של כ 70 ק"מ לכל כיוון).
הנסיעה עוברת בין הרים שנישאים לגובה רב, חלקם מיוערים וחלקם קרחים לחלוטין, בצד הדרך פורחים פרחי בר בצהוב, אדום וסגול - נפלא!
והנה, כמו לפי הזמנה מראש, מתחילה הופעת בעלי החיים היומית:
תחילה, אנו עוצרים כדי להתפעל מארבעה מוסים (אייל קורא) בעלי קרניים מרשימות ביותר. הם נחים להם בשלווה בצד הדרך, בתוך סבך צמחייה.
בהמשך, התנועה בכביש נעצרת בגלל עדר של עיזי הרים שמחליטות לחצות את הכביש בניחותא:
כשהגענו למרחצאות החמים, גילינו:
א. שהם לא דומים למה שפנטזנו.
ב. שגדוד של תנועת נוער קנדית, שמונה כ 30 נערים, הקדים אותנו בחמש דקות.
היתה לנו בראש מחשבה על מרחצאות מפנקים ורומנטיים, בפועל גילינו סתם בריכה גדולה שעמוסה בבני נוער רעשניים וצוהלים...
החלטנו לוותר על התענוג המפוקפק ושבנו בדרך היפה עד ג'ספר.
חתמנו את היום בארוחת ערב במסעדה מצויינת - Evil Dave's Grill.
מנה ראשונה - גבינת ברי מצופה בקראסט שקדים על מצע רסק אגסים
עיקריות - סלמון מושחר עם יוגורט קארי מתוק
וכיכר של בשר (meatloaf) תאו וחזיר בר ברוטב פטריות
לקינוח - עוגות תפוחי עץ וגבינה עם פטל.
זו הייתה הארוחה היקרה ביותר שאכלנו בטיול זה (101 דולר קנדי לא כולל טיפ) והתנחמנו בכך שהיה מאד מאד מאד טעים.
זהו הלילה האחרון שלנו בג'ספר היפה
מחר ממשיכים הלאה
ד"ש לכולם!
מזג האוויר מצויין (17 מעלות), אנחנו מתחילים ללכת בשביל מישורי בתוך אחו מוריק, שמחים וטובי לב. לאחר כ 700 מ' יש ירידה אל נחל מפכה, חוצים את הגשר שעליו ומצידו השני ומגלים עלייה תלולה. משנסים מתניים ובמאמץ לא מבוטל, עולים את כל העלייה, כדי לגלות שלמעלה השביל מתפצל. אנו בוחרים בכיוון שנמשך אל תוך היער.
לאחר עוד כמה עשרות מטרים - שוב עלייה, ואחריה עוד עלייה וכך הלאה...
הולכים שעה(!) שלמה, עליה אחרי עליה ועוד לא ראינו אפילו אגם אחד (אמורים להיות חמישה, אם סופרים בעברית ובקנדית באותה שיטה - עמק חמשת האגמים).
אנחנו כמעט לבד על השביל ומתגנבת המחשבה שאם נפגוש עכשיו דוב זה יהיה פחות משמח מהמפגשים הקודמים ותוך כדי צעידה מאומצת, שלי בעיקר, אנחנו מתכננים אסטרטגיות התחמקות מהדוב שלא פגשנו...
אחרי כשעה ורבע הליכה ביער, סוף סוף הגענו אל האגם הראשון והמראה מרהיב. אגם ירוק וצלול, נחבא בין ההרים, שקט מוחלט מסביב והרגשה בראשיתית.
שוטפים פנים במי האגם וממשיכים במסלול, שהופך יותר מישורי, אך הוא כעת צר מאד, עם הפרש גובה של כ 10 מ' מעל האגם. פתאום יש הרבה צועדים שמגיעים מהכיוון הפוך ובכל פעם שפוגשים חבורה כזו, מצטופפים על השביל הצר ומקווים שאף אחד מאיתנו לא ימעד לתוך האגם...
בין האגם השלישי והרביעי, השביל מטפס למעין עמדת תצפית, בה הניח מישהו עלום שני כסאות אדומים. אנחנו מאיישים את העמדה במשך דקות ארוכות, שלווה מוחלטת ונוף נהדר. פתאום המאמץ שבהליכה והטיפוס לכאן נראה בעל ערך. איזה יופי!
לאחר שאזרנו כוחות, ממשיכים במסלול ומגלים שהסוף הוא בעלייה קצרה (יחסית) אך הכי תלולה!
בסה"כ, כל המסלול ארך 3 שעות מאומצות מאד, בסופן היינו מותשים
ולכן החלטנו לנסוע למרחצאות החמים ב Miette (מרחק נסיעה של כ 70 ק"מ לכל כיוון).
הנסיעה עוברת בין הרים שנישאים לגובה רב, חלקם מיוערים וחלקם קרחים לחלוטין, בצד הדרך פורחים פרחי בר בצהוב, אדום וסגול - נפלא!
והנה, כמו לפי הזמנה מראש, מתחילה הופעת בעלי החיים היומית:
תחילה, אנו עוצרים כדי להתפעל מארבעה מוסים (אייל קורא) בעלי קרניים מרשימות ביותר. הם נחים להם בשלווה בצד הדרך, בתוך סבך צמחייה.
בהמשך, התנועה בכביש נעצרת בגלל עדר של עיזי הרים שמחליטות לחצות את הכביש בניחותא:
כשהגענו למרחצאות החמים, גילינו:
א. שהם לא דומים למה שפנטזנו.
ב. שגדוד של תנועת נוער קנדית, שמונה כ 30 נערים, הקדים אותנו בחמש דקות.
היתה לנו בראש מחשבה על מרחצאות מפנקים ורומנטיים, בפועל גילינו סתם בריכה גדולה שעמוסה בבני נוער רעשניים וצוהלים...
החלטנו לוותר על התענוג המפוקפק ושבנו בדרך היפה עד ג'ספר.
חתמנו את היום בארוחת ערב במסעדה מצויינת - Evil Dave's Grill.
מנה ראשונה - גבינת ברי מצופה בקראסט שקדים על מצע רסק אגסים
עיקריות - סלמון מושחר עם יוגורט קארי מתוק
וכיכר של בשר (meatloaf) תאו וחזיר בר ברוטב פטריות
לקינוח - עוגות תפוחי עץ וגבינה עם פטל.
זו הייתה הארוחה היקרה ביותר שאכלנו בטיול זה (101 דולר קנדי לא כולל טיפ) והתנחמנו בכך שהיה מאד מאד מאד טעים.
זהו הלילה האחרון שלנו בג'ספר היפה
מחר ממשיכים הלאה
ד"ש לכולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה