ארזנו את מטלטלנו הרבים ואחרי 3 סיבובים של הטענה מהדירה לרכב (יש לנו כבר 5 מזוודות מלאות ועוד פיצ'פקס שאנחנו סוחבים איתנו...), יצאנו לכיוון המעגן, שממנו תקח אותנו המעבורת בחזרה לארה"ב.
את ביקורת הדרכונים והמכס עושים בצד הקנדי - כל פקיד בתורו תמה לגבי הציוד הרב ואנחנו מסבירים שוב ושוב שאנחנו בטיול ארוך וכו'.
למעט השאלות, לא עשו עניין ונתנו לנו לעבור ללא בעיה.

הפלגת המעבורת נמשכת שעתיים וחצי ועוברת בנוף יפהפה של איי סן חואן. אמורה הייתה להיות עצירה בדרך בפריידי הרבור, אך כנראה בוטלה מחוסר ביקוש. במהלך ההפלגה אנחנו נהנים מקדרת Clam chowder מהבילה מהקפיטריה שעל המעבורת. כאשר עוברת ספינה עתיקה ומעניינת הקפטן מפנה את תשומת לב הנוסעים אליה:
יורדים מהמעבורת בצד האמריקאי - אל המעגן באנקורטס - וממשיכים בנסיעה דרומה עוד כשעה עד לפאתי סיאטל. את יתרת היום הקדשנו להשלמת השופינג המתוכנן (יש רשימות ויעדים ...).
לקראת השעה 21:00 בערב "גילינו" מרכז קניות ענק שבדיוק נסגר. החלטנו לשנות קצת את התכנית ולפתוח את יום המחרת בשעתיים של שופינג ואח"כ להיכנס לתוך סיאטל (במקום להיכנס בבוקר ולבלות את כל היום בתוך העיר).
תכניות לחוד ומעשים לחוד... השעתיים התמשכו עד 15:00 ואז כבר היינו רעבים, אז נכנסנו ל California Pizza לארוחת צהריים קלה:
ורק אז, סוף סוף, נכנסנו לעיר, עשינו צ'ק אין לדירה שהזמנו במרכז העיר ופרקנו את מטעננו הרב + כל שקיות הקניות מהיומיים האחרונים.
למזלנו, הדירה מרווחת דיה כדי להכיל את כל זה :-)
לאחר שהתעדכנו מה קורה בארץ (המצב לא משתפר, כתוצאה מכך חברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לארץ... טוב שיש עוד שבועיים עד שנזדקק לשירותיהם), יצאנו לסיבוב היכרות בעיר.
צעדנו לכיוון Pike Place Market (מרחק 10 דקות הליכה נינוחה מהדירה). השוק עצמו כבר סגור אבל המסעדות פתוחות...
יש התקהלות קטנה וצמד זמרי רחוב מזמרים בחזית של סניף סטארבאקס הראשון שממנו צמחה הרשת העולמית (לא נראה כמו אחד מסניפי הרשת).
אנחנו מחפשים מסעדה איטלקית מומלצת - The Pink Door. אמורה להיות בסמטה קטנה, דניאל לא מתלהב להסתובב שם.
באיזור הסמוך לשוק מסתובבים טיפוסים קצת מוזרים, "ידידותיים" יתר על המידה, פונים אלינו בהצעות שונות ... אנחנו מתנערים מהם.
כשאני מתעקשת להיכנס לאחת הסימטאות (כי חשבתי ששם נמצאת המסעדה), דניאל אומר לי בקול נחרץ: "אין בעיה, אבל אם רוצים לקנות אותך, אני מוכר!" זה גורם לי להתקפת צחוק שקשה לי להתאושש ממנה ...
מוצאים את המסעדה (שנחבאת מאחורי דלת ורודה שלא מסגירה את מה שמתרחש מאחוריה), איך כשאנחנו מתיישבים, מתחילה הופעה של זמרת ששרה SOUL (חומר מקורי וגם גרסאות כיסוי לאיימי ויינהאוס, אדל וכו'). היא נהדרת. גם האוכל משובח. כייף.
לילה טוב,
סיאטל, וושינגטון
את ביקורת הדרכונים והמכס עושים בצד הקנדי - כל פקיד בתורו תמה לגבי הציוד הרב ואנחנו מסבירים שוב ושוב שאנחנו בטיול ארוך וכו'.
למעט השאלות, לא עשו עניין ונתנו לנו לעבור ללא בעיה.

הפלגת המעבורת נמשכת שעתיים וחצי ועוברת בנוף יפהפה של איי סן חואן. אמורה הייתה להיות עצירה בדרך בפריידי הרבור, אך כנראה בוטלה מחוסר ביקוש. במהלך ההפלגה אנחנו נהנים מקדרת Clam chowder מהבילה מהקפיטריה שעל המעבורת. כאשר עוברת ספינה עתיקה ומעניינת הקפטן מפנה את תשומת לב הנוסעים אליה:
יורדים מהמעבורת בצד האמריקאי - אל המעגן באנקורטס - וממשיכים בנסיעה דרומה עוד כשעה עד לפאתי סיאטל. את יתרת היום הקדשנו להשלמת השופינג המתוכנן (יש רשימות ויעדים ...).
לקראת השעה 21:00 בערב "גילינו" מרכז קניות ענק שבדיוק נסגר. החלטנו לשנות קצת את התכנית ולפתוח את יום המחרת בשעתיים של שופינג ואח"כ להיכנס לתוך סיאטל (במקום להיכנס בבוקר ולבלות את כל היום בתוך העיר).
תכניות לחוד ומעשים לחוד... השעתיים התמשכו עד 15:00 ואז כבר היינו רעבים, אז נכנסנו ל California Pizza לארוחת צהריים קלה:
ורק אז, סוף סוף, נכנסנו לעיר, עשינו צ'ק אין לדירה שהזמנו במרכז העיר ופרקנו את מטעננו הרב + כל שקיות הקניות מהיומיים האחרונים.
למזלנו, הדירה מרווחת דיה כדי להכיל את כל זה :-)
לאחר שהתעדכנו מה קורה בארץ (המצב לא משתפר, כתוצאה מכך חברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לארץ... טוב שיש עוד שבועיים עד שנזדקק לשירותיהם), יצאנו לסיבוב היכרות בעיר.
צעדנו לכיוון Pike Place Market (מרחק 10 דקות הליכה נינוחה מהדירה). השוק עצמו כבר סגור אבל המסעדות פתוחות...
יש התקהלות קטנה וצמד זמרי רחוב מזמרים בחזית של סניף סטארבאקס הראשון שממנו צמחה הרשת העולמית (לא נראה כמו אחד מסניפי הרשת).
אנחנו מחפשים מסעדה איטלקית מומלצת - The Pink Door. אמורה להיות בסמטה קטנה, דניאל לא מתלהב להסתובב שם.
באיזור הסמוך לשוק מסתובבים טיפוסים קצת מוזרים, "ידידותיים" יתר על המידה, פונים אלינו בהצעות שונות ... אנחנו מתנערים מהם.
כשאני מתעקשת להיכנס לאחת הסימטאות (כי חשבתי ששם נמצאת המסעדה), דניאל אומר לי בקול נחרץ: "אין בעיה, אבל אם רוצים לקנות אותך, אני מוכר!" זה גורם לי להתקפת צחוק שקשה לי להתאושש ממנה ...
מוצאים את המסעדה (שנחבאת מאחורי דלת ורודה שלא מסגירה את מה שמתרחש מאחוריה), איך כשאנחנו מתיישבים, מתחילה הופעה של זמרת ששרה SOUL (חומר מקורי וגם גרסאות כיסוי לאיימי ויינהאוס, אדל וכו'). היא נהדרת. גם האוכל משובח. כייף.
לילה טוב,
סיאטל, וושינגטון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה