אתמול לקחנו יום חופש מהחופש....
כזכור, לאחר סיום הטיול ברוקי'ס, המשכנו בנסיעה מגולדן עד קלוונה (Kelowna) - כשלוש שעות נסיעה - ושם עצרנו לשני לילות מפנקים במיוחד וביניהם יום של מנוחה, קצת קניות והתרגעות מול הנוף המדהים שנשקף מחלון חדרנו ומחצר ביתם של אנדי ולואיז, המארחים שלנו.
ארוחות הבוקר שלואיז מגישה הן נושא לבלוג בני עצמו - מפאת אי הנעימות לא צילמנו את המנות, אבל אלו היו ללא כל ספק ארוחות הבוקר הטעימות ביותר בטיול עד כה.
בבוקר הראשון סעדנו יחד עם מרק וקרוליין - זוג מטיילים מויניפג (קנדה) שהתארחו שם עם הסבתא שהגיעה לבקר מבריטניה. בבוקר השני - עם רוג'ר ואן, זוג מורים בפנסיה מאדמונטון (קנדה) שהתארחו לרגל חתונה. בשני המקרים, המפגשים היו מרתקים ואיפשרו לנו להכיר טוב יותר את אורחות החיים בקנדה ולא פחות חשוב, לשגרר את מדינתנו והמצב הרגיש בה. בשל השיחות המעניינות, ארוחות אלו התמשכו עד 10:30 מדי בוקר...
ביום שבת, נפרדנו מאנדי ולואיז בחיבוקים והבטחה להיפגש לקפה כאשר יגיעו לביקור בישראל (הם מתכננים להגיע בינואר...).
יצאנו סביב 11:00 לדרכנו במטרה להגיע היום לוונקובר. נסענו בדרך המהירה ביותר שאורכה 400 ק"מ, די משעממת, עם עצירה אחת לארטיק וחילוץ עצמות ב rest area שעל הדרך.
לאחר כארבע וחצי שעות בדרכים, נכנסנו לוונקובר דרך גשר מיתרים מרשים
חוצים את ונקובר לכיוון צפון ונקובר, בה ממוקם המלון שהזמנו לארבעת הלילות הבאים. כשהגענו אליו, נוכחנו לדעת שמדובר במוטל סטנדרטי ופשוט למדי. שנינו מבועסים. אין בו שום חיסרון בולט, אבל גם לא כל הפינוקים שהתרגלנו אליהם בכל הלינות המשובחות עד כה... בנוסף, יש רמזים לנוכחות ים-תיכונית מוגברת מסביב (בעיקר יווניים ופרסיים). התלבטנו האם לעבור למלון אחר שנמצא בסמיכות והחלטנו בסוף להישאר עם המלון שהוזמן. אחרי חצי שעה שבה ישבנו בחדר בחוסר מעש וצחקנו עד כאב בטן מהקיטורים אחד של השני, החלטנו לצאת לסייר באיזור.
נסענו למרכז הקניות הקרוב שנסגר בדיוק כשהגענו אליו (בשש אחה"צ). רק סניף וולמארט נשאר פתוח, שוטטנו בו קצת והוא נראה לנו "עצוב". לא ברור האם זה רק משקף את הלך הרוח שלנו או שמדובר באבחנה מבוססת...
החלטנו להתחבר לסביבה ונכנסנו למסעדה יוונית - "מסעדת אנדריאס".
הזמנו פלטה יוונית לזוג שהתבררה כמנה עצומה בגודלה, טעימה מאד, שלא הצלחנו לחסל למרות כל מאמצינו.
התחלנו עם סלט יווני קטן לכל אחד (כלול במנה):
ואז הגיע ה"שוס" - פלטה זוגית שכוללת שיפודי עוף ובקר, קציצות כבש, ערימת קלמארי מטוגנים, בורקסים ממולאים בתרד, חומוס, צז'יקי, פיתות, אורז ותפוחי אדמה צלויים...כאמור, זה היה למעלה מכוחותינו המשותפים והשארנו מספיק לעוד זוג...
חזרנו שבעים וקצת יותר מחוייכים למלון...
לילה טוב מצפון וונקובר, קנדה
בתקווה ליום חדש וטוב יותר מחר :-)
כזכור, לאחר סיום הטיול ברוקי'ס, המשכנו בנסיעה מגולדן עד קלוונה (Kelowna) - כשלוש שעות נסיעה - ושם עצרנו לשני לילות מפנקים במיוחד וביניהם יום של מנוחה, קצת קניות והתרגעות מול הנוף המדהים שנשקף מחלון חדרנו ומחצר ביתם של אנדי ולואיז, המארחים שלנו.
ארוחות הבוקר שלואיז מגישה הן נושא לבלוג בני עצמו - מפאת אי הנעימות לא צילמנו את המנות, אבל אלו היו ללא כל ספק ארוחות הבוקר הטעימות ביותר בטיול עד כה.
בבוקר הראשון סעדנו יחד עם מרק וקרוליין - זוג מטיילים מויניפג (קנדה) שהתארחו שם עם הסבתא שהגיעה לבקר מבריטניה. בבוקר השני - עם רוג'ר ואן, זוג מורים בפנסיה מאדמונטון (קנדה) שהתארחו לרגל חתונה. בשני המקרים, המפגשים היו מרתקים ואיפשרו לנו להכיר טוב יותר את אורחות החיים בקנדה ולא פחות חשוב, לשגרר את מדינתנו והמצב הרגיש בה. בשל השיחות המעניינות, ארוחות אלו התמשכו עד 10:30 מדי בוקר...
ביום שבת, נפרדנו מאנדי ולואיז בחיבוקים והבטחה להיפגש לקפה כאשר יגיעו לביקור בישראל (הם מתכננים להגיע בינואר...).
יצאנו סביב 11:00 לדרכנו במטרה להגיע היום לוונקובר. נסענו בדרך המהירה ביותר שאורכה 400 ק"מ, די משעממת, עם עצירה אחת לארטיק וחילוץ עצמות ב rest area שעל הדרך.
לאחר כארבע וחצי שעות בדרכים, נכנסנו לוונקובר דרך גשר מיתרים מרשים
נסענו למרכז הקניות הקרוב שנסגר בדיוק כשהגענו אליו (בשש אחה"צ). רק סניף וולמארט נשאר פתוח, שוטטנו בו קצת והוא נראה לנו "עצוב". לא ברור האם זה רק משקף את הלך הרוח שלנו או שמדובר באבחנה מבוססת...
החלטנו להתחבר לסביבה ונכנסנו למסעדה יוונית - "מסעדת אנדריאס".
הזמנו פלטה יוונית לזוג שהתבררה כמנה עצומה בגודלה, טעימה מאד, שלא הצלחנו לחסל למרות כל מאמצינו.
התחלנו עם סלט יווני קטן לכל אחד (כלול במנה):
חזרנו שבעים וקצת יותר מחוייכים למלון...
לילה טוב מצפון וונקובר, קנדה
בתקווה ליום חדש וטוב יותר מחר :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה