יום שישי, 27 ביוני 2014

הכיוון - צפונה

לאחר ארוחת בוקר דשנה, יצאנו בדרכנו הארוכה צפונה (דרך שתארך מספר ימים, במהלכה נחצה את הגבול לקנדה ובסופה נגיע אל הרי הרוקיס).

התכנית הייתה לגמוע מחצית ממרחק הנסיעה היומי ואז לעצור להתרעננות ואולי גם קצת שופינג. תכניות לחוד ומעשים לחוד.
חצי שעה בלבד לאחר שיצאנו לדרך, קלטנו בזווית העין מרכז קניות נחמד ומייד סטינו לעצירה בלתי מתוכננת. סרקנו אותו ביסודיות ושעתיים אח"כ, עם שקיות מלאות באמתחתנו, התנעתנו מחדש ופנינו צפונה (שוב).


 לא נלאה אתכם בתיאורים מפורטים, אך אותו הדפוס חזר על עצמו גם בהמשך וכך קרה שנסיעה של כ 250 ק"מ ארכה יום שלם....

ד"א, אווירת החג המתקרב (יום העצמאות האמריקאי - 4 ביולי) מורגשת סביב ובחנויות פורטים על נימי הפטריוטיות על מנת לעודד את הצריכה:


גם בגזרת הארוחות - מסתמן פער עיקבי בין התכנון לביצוע.... 
התכנית הייתה לאכול ארוחת צהריים קלה ובערב את הארוחה העיקרית של היום (כמנהג תושבי המקום...). לפיכך, נכנסנו בשעת צהריים ל - Olive Graden (רשת מסעדות איטלקיות) והתענגנו על מנת ה - Unlimited soup & salad המוכרת והטובה. חשבנו לעצמנו: מרק וסלט, ארוחה קלה...
אבל... unlimited it was.... אחרי 4 צלחות מרק מסוגים שונים (מינסטרונה, שעועית ופסטה, עוף ובצקניות, בשר ותפוחי אדמה) וקערות רבות של סלט הבית המצויין בליווי מקלות לחם נהדרים, התגלגלנו הלאה, מלאים עד אפס מקום. תמורת סכום מצחיק של 23 דולרים (כולל שתיה ללא הגבלה) חוסלה כל אפשרות או מחשבה על ארוחה נוספת היום... 





בתום הנסיעה היומית, התמקמנו במלון חביב מרשת Best Western למשך שלושת הלילות הבאים. יש מספר מרכזי קניות באיזור ובכוונתינו לסרוק את רובם... אל תהיו שיפוטיים :-) יש מי שפונה לסיוע רוחני כזה או אחר. אני מאמינה בתרפיה באמצעות שופינג. זה גם סוג של הילינג... 

שבת שלום,
אוורט, וושינגטון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה